פסק-דין בתיק עש"א 1367-09-11

בפני ערעור לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

ביום 9.2.12 ניתן על ידי פסק דין אשר דחה את הערעור.

המערער הגיש ערעור על פסק הדין ובדיון שהתקיים בפני כב' סגן הנשיא השופטת שרה דברת מבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 5.6.12, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יבוטל והתיק יחזור אלי לשמיעה.

כב' בית המשפט המחוזי אישר את הסכמת הצדדים והתיק אכן הוחזר אלי לשמיעה.

כמו כן בתיק זה אוחדו למעשה שני ערעורים, כפי שמצוין בכותרת.

טענות המערער:

1.         המערער עצמאי בעל עסק מורשה להסעות, וביום 28/4/11 אישר מנהל סניף העסקים של המשיב באשדוד, ניכוי שלושה שיקים שניתנו למערער מאת חברת ברגיל בע"מ בסך  10,000 ש"ח כל אחד ובסך הכל 30,000 ש"ח.

2.         ביום 1/5/11 הודיעה פקידת המשיב למערער כי לא ניתן לנכות שיקים אלה של ברגיל  לאור קיומו של עיקול בחשבון הבנק של חברת ברגיל. באותו מועד עמדה מסגרת האשראי בחשבונו של המשיב על סך של  100,000ש"ח.

3.         ביום 2/5/11 אישרה פקידת המשיב מסגרת אשראי משנית בסך 48,000 ש"ח אשר  הובטח כי תעמוד לרשות המערער עד ליום 5.5.11 כך שמסגרת האשראי הכולל תעמוד על סך  148,000 ש"ח.

4.         ביום 2/5/11 מסר המערער למשיב שיק של חברת אלתי הסעות בע"מ בסך 9,390.96 ש"ח וזאת לניכיון כאשר לאחריו ביום 2/5/11 בשעה 14:36 עמד חשבונו של המערער על סך של 41,786 ש"ח, כלומר בתוך מסגרת האשראי. באותו היום בשעה 17:33 הוחזרו חמישה שיקים בסך כולל של  41,620ש"ח, בטענה כי אין כיסוי מספיק בחשבון.

טענות המשיב:

1.         כפי שעולה מדפי החשבון, החשבון נשוא הערעור מנוהל באופן עקבי ביתרות חובה גבוהות ובחוסר בטחונות של 89,000 ש"ח, גם לאחר 10 שיקים בהודעת ההגבלה, עדיין חוזרים שיקים מהסיבה שאין כיסוי מספיק.

2.         מסגרת האשראי עמדה כל הזמן על סך של 100,000 ש"ח בלבד שגם ממנה חרג המערער באופן עקבי בסכומים גדולים. כך ביום 1/5/11 מסגרת האשראי עמדה על 100,000 ש"ח ויתרת חובה בחשבון עמדה על סך  151,176.22ש"ח.

3.         המשיב התריע שוב ושוב בפני המערער כי הוא לא מסכים לחריגות הגבוהות בחשבון. ביום  28/4/11 הביא המערער שיקים בסך של 30,000 ש"ח לניכיון שיקים השייכים לחברת ברגיל. כנגד שיקים אלה הסכים המשיב להעמיד למערער מסגרת על סך 48,000 ש"ח והבהיר למשיב כי הגדלת המסגרת הינה כנגד ניכיון השיקים על סך 30,000 ש"ח ובכפוף לפירעונם והיא בכל מקרה עד ליום 2/5/12 בלבד. ביום 1/5/12 התברר למשיב כי שלושת השיקים על סך 30,000 ש"ח שהוגשו לניכיון שייכים לחשבון מעוקל. באותו היום הודיע המשיב למערער כי לא ניתן לנכות את השיקים וכי עליו לגייס כספים לכיסוי חובותיו. עד לשעת סגירת הסניף של המשיב, בשעה  14:30, לא הפקיד המערער כל סכום כפי שהבטיח,  ומלפנים משורת הדין הסכים המשיב להמתין עד לשעה 15.30, כאשר עד לשעה זו לא עמד המשיב בהתחייבויותיו.

4.         גם אם המשיב גילה הבנה למצוקות המערער, הרי אין בכך כל התחייבות מצדו להמשיך ולעשות כן.

ביום 1.11.12 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו המערער, הגב' ליאורה נעים, הגב' שרון שושן והגב' מימי טיקולסקיאר.

לאחר תום שמיעת העדויות הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב וכך עשו.

המערער בסיכומיו חוזר על טענותיו, ומציין בין היתר, כדלקמן:

1.         כי היה לו יסוד סביר להניח שהמשיב יכבד את השיקים שהפקיד בשל יתרה מספקת בחשבון במועד סירוב השיקים ולאור הסכם מסגרת אשראי משנית שניתנה לו עד ליום 5.5.11 ועל כן לו היה המשיב פועל כראוי ונמנע מסירוב חמשת השיקים, או מסתפק בסירוב שיק אחד בלבד, לא היו ממילא מסורבים גם השיקים הנוספים.